כך ראינו שבני אדם שמתאחרין ובאין לבית הכנסת אחר שהתפללו בצבור תפלת המנחה אינן רשאין לישב במקומן להתפלל מפני עונשן של צבור שכך אמרו חכמים אסור לישב בצד ארבע אמות של תפלה אלא יושבין במקום מוצנע בבית הכנסת ומתפללין ולכשמסיימין חוזרין ובאים ויושבין במקומם ואם הם עשרה מתפללין תפלת צבור ויורד שליח צבור לפניהן ועונין קדוש וברוך וימלוך ומסיימין תפלתן ואם הם חמשה או ששה מתפללין לבדן ובאין ויושבין כל אחד במקומו ובני אדם המסיימין תפלתן קודם הצבור אין להם רשות להחזיר פניהם לצבור עד שיסיים שליח צבור תפלתו וכל אחד ואחד אומר לחבירו תעתר בתפילתך וכך מנהג בארצנו:
שבלי הלקט · סימן כ״ה, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
