שבלי הלקט · סימן רמ״ט, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

תנו רבנן אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אין מבקעין לא בקורדום ולא במגל ולא במגירה ולא בקופיץ ואוקימנא למתניתין דחסורי מחסרא והכי קתני אין מבקעין עצים מן הקורות ולא מן הקורה שנשברה ביום טוב אבל נשברה מערב יום טוב מבקעין ולא בקורדם ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיץ. ירושלמי נשברה מערב יום טוב מבקעין בשאין עליה תואר כלי אבל יש עליה תואר כלי אפי' נשברה מערב יום טוב אסור. לא בקורדום רב הונא בר שלמיא משמיה דרב אמר לא שנו אלא בנקבות שלו אבל בזכרות שלו מותר. איכא דמתני לה אסיפא לא בקופיץ רב הונא בר שלמיא אמר משמיה דרב לא שנו אלא בזכרות שלו אבל בנקבות שלו אסור פי' נקבות הוא הצד הרחב כעין שלועזין אשה וזכרות הוא הצד הקצר העשוי כעין הקרדומים שלנו.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.