תניא אך אשר יאכל לכל נפש שומע אני אפילו נפש בהמה במשמע כענין שנאמר מכה נפש בהמה ישלמנה ת"ל לכם [לכם] ולא לכנענים לכם ולא לכלבים דברי ר' יוסי הגלילי ר' עקיבה אומר אפי' נפש בהמה במשמע א"כ מה תלמוד לומר לכם לכם ולא לכנענים ומה ראית לרבות את הכלבים ולהוציא את זה מרבה אני את הכלבים שמזונותן עליך ומוצא אני את אלה שאין מזונותן עליך. ופסק רבינו יצחק פאסי זצ"ל דהלכתא כר' יוסי דסתם לן תנא כוותיה דתנן עיסת כלבים בזמן שהרועים אוכלין ממנה חייבת בחלה ונאפת ביום טוב כו' וקיי"ל סתם מתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם מתניתין.
שבלי הלקט · סימן רמ״ד, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.