והרב ר' אביגדור כהן צדק נר"ו השיב לו על ענין ברכת זמן תיקשי לך קידוש עצמו לפי דעתך שאתה עושהו חול ואנו מקדשין אלא הואיל ושלחו מתם עשאוהו מדבריהם כאילו לא בקיאינן בקיבעא דירחא ומעתה לא הוי ברכה לבטלה מי שבירך זמן ביום טוב שני של גליות ומהשתא לא תקשי לן משמעות דפרק לולב וערבה שכתבה דלא בקיאינן בקיבעה דירחא שזהו פירושו בכל מקום עשאוהו מדבריהם כאילו לא בקיאינן עד כאן תשובתו וכן כתבו רוב הגאונים זצ"ל שמברכין זמן ביום טוב שני של גליות ובברכות פוקו חזו מה עמא דבר מיהו אנו כתבנו מה שנראה לנו בעיני בשר שלנו שאין מברכין זמן בלילי יום טוב שני וכן מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל שאין צריך לומר זמן אלא ביום ראשון בלבד בכל ימים טובים ותשובתו כתובה לפנינו בערוגה העשירית הלכה רפ"ה:
שבלי הלקט · סימן רל״ז, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.