שבלי הלקט · סימן רל״ד, ט׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ומנהג שלא להזכיר סך הימים והשבועות דבר יום ביומו עד שיברך ומנהג הגון הוא שכיון שהזכיר סך הימים והשבועות למה יברך והלא כבר קיים מצות ספירה ולמה יחזור ויברך והלא אין המצוה בברכה אלא בספירה וכיון דאמר אביי דצריך למימני ימי ושבועי ונראה שאם הזכיר סך הימים או השבועות בלא ברכה שמברך ומזכיר שניהם ואינה ברכה לבטלה אחרי שלא הזכיר שניהם תחלה.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.