תנו רבנן כשם שאמרו אסור לגלח במועד כך אסרו ליטול צפרנים במועד דברי ר' יהודה. ר' יוסי מתיר וכשם שאמרו אסור לגלח בימי אבלו כך אסרו ליטול צפרנים בימי אבלו דברי ר' יהודה ר' יוסי מתיר אמר עולא הלכה כר' יהודה באבל וכר' יוסי במועד ושמואל אמר כר' יוסי הלכה בזה ובזה דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל. שמואל איתרעא ליה מילתא בפנחס אחוה עאל למשאל מיניה טעמא חזנהו לטורפיה דהוו נפישן אמר ליה אמאי לא שקלת להו אמר ליה אי דידך הוה מי הוות מזלזלת כולי האי הואי כשגגה היוצאת מלפני השליט איתרעא ביה מילתא בשמואל עאל פנחס אחוה למשאל טעמא מיניה שקלינהו לטורפה חבטינהו באפיה. אמר ליה לית לך ברית כרותה לשפתים דכתיב ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור וגו' ונשתחוה ונשובה אליכם ואיסתעייא מילתא דהדר אתו תרווייהו סבור מיניה דיד אין דרגל לא אמר רב ענן בר תחליפא לדידי מיפרשתא ליה מיניה דמר שמואל לא שנא דרגל לא שנא דיד. אמר רב חייא בר רב אשי אמר רב ובנוגסטרי אסור:
שבלי הלקט · סימן רל״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.