דין הקזה ורפואה ורחיצת חמין וחפיפת הראש במועד.
שבלי הלקט · סימן רכ״ט
2 קטעים, בנוסח המקורי.
ומותר אדם להקיז ולהתרפאות במועד. תוספתא שותין מי זבלין ומי דקרין וכוס עיקרין במועד שבראשונה היו אומרין אין שותין מי זבלין ומי דקרין וכוס עיקרין במועד עד שבא ר' עקיבה ולימד ששותין מי זבלין ומי דקרין וכוס עיקרין במועד. מקיזין דם לבהמה חיה ולעופות ואין מונעין רפואה מבהמה במועד. ומותר לאדם לחוף ולרחוץ משום כבוד יום טוב האחרון אע"פ שאסורין לספר ולכבס וכן מצאתי בתשובות [הגאונים ז"ל] הורה רבי שמותר לחוף ולרחוץ את הראש בחולו של מועד שהרי בשבתות וימים טובים נחלקו בו אבל בחולו של מועד מותר כי היאך נאסר את הדבר משום תלישת שיער והלא גילוח מותר ליוצא מבית השביה ולא נאסר על כל אדם אלא כדי שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין והיאך נאמר שיהא אסור לחוף ולסרוק:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.