שבלי הלקט · סימן רי״ט, ג׳

ורבינו גרשום זצ"ל פי' וכתב בפירושו שמתחילין מהחודש הזה לכם עד על צבאותם ואין מנהג כן ודי לנו בו בקריאת פרשת החודש. ומפטיר קורא בספר תורה אחר בפסוקין של מוספין בפרשת פנחס ובחודש הראשון עד סוף הענין ומפטיר בפסח גלגל ביהושע בעת ההיא אמר ה' אל יהושע עשה לך חרבות צורים עד אין יוצא ואין בא. ביום טוב שני קורין בפרשת אמור אל הכהנים שור או כשב או עז עד וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל ומפטיר קורא בפסוקין של מוסף כאתמול ומפטיר קורא בפסח יאשיהו במלכים ויצו המלך עד וימליכו אותו תחת אביו. יום שלישי של פסח שהיא יום ראשון לחולו של מועד קורין שלשה בפרשת בא אל פרעה קדש לי עד סוף הפרשה ורביעי קורא בספר תורה אחר בפסוקין של מוספין ומתחיל והקרבתם. יום רביעי של פסח שהוא יום שני לחולו של מועד קורין שלשה בפרשת ואלה המשפטים אם כסף תלוה עד לא תבשל גדי בחלב אמו ורביעי קורא והקרבתם. יום חמישי של פסח שהוא יום שלישי של חולו של מועד קורין ג' בפרשת כי תשא פסל לך עד לא תבשל גדי בחלב אמו ורביעי קורא והקרבתם. יום ששי של פסח שהוא יום רביעי לחולו של מועד קורין ג' בפרשת בהעלותך במדבר סיני ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו עד לגר ולאזרח הארץ ורביעי קורא והקרבתם. יום שביעי של פסח הוא יום הראשון של ימים טובים האחרונים קורין ה' בפרשת ויהי בשלח וכל השירה עד כי אני ה' רופאך שהרי בו ביום עברו בני ישראל את הים ומפטיר קורא והקרבתם. ומפטיר בנביא בשמואל וידבר דוד כל השירה כולה שירה כנגד שירה. ויום שמיני של פסח הוא יום אחרון של פסח קורין ה' בפרשת ראה אנכי כל הבכור עד סוף הפרשה ומפטיר קורא והקרבתם. ומפטיר בישעיה עוד היום בנוב לעמוד עד כי גדול בקרבך קדוש ישראל שהרי נאמר שם ויצא חוטר מגזע ישי ונחה עליו רוח ה' וכל אותה הנבואה של גאולה אחרונה והיא עתידה להיות בפסח ויש שם מפלת סנחריב מסעף פורה במערצה ובליל פסח היתה. בו ביום [אומרין שבחות אין כמוך ובו ביום] פוסקין נדבות לשלש פעמים על שם שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך וגו' איש כמתנת ידו. וסימן לסדר המקראות. משך. תורא. קדש. בכספא. פסל. במדברא. שלח. בוכרא. וסימן זה נקרא כתיקנו כשחל פסח ביום שבת או ביום ראשון או ביום שלישי אבל כשחל פסח בחמישי בשבת משנין הסדר הזה לפי שצריכין לקרות בשבת של חולו של מועד פסל לך ומתחילין ראה אתה אומר אלי לפי שהקוראים הם ז' דאמר רב חנן ב"ר אבא שבת שחלה בחולו של מועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה ומפטיר קורא והקרבתם. ומפטיר בנביא ביחזקאל היתה עלי יד ה' עד דברתי ועשיתי נאום ה'. ושאלו לפני רבינו האיי גאון זצ"ל מה ענין למתים שהחיה יחזקאל בפסח ולענין גוג ומגוג בחג ולפי תרגום ירושלמי של פסוק ויהי בשלח משמע שמיתי יחזקאל היו משבט אפרים שיצאו ממצרים מלפני הקץ ונכשלו כדכתיב בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב ודומה קצת שהיא מעין המאורע וכן מפורש בברייתא דר' אליעזר ולמחר ביום ראשון חוזרין וקורין קדש לי וביום שני קורין אם כסף תלוה את עמי וביום שלישי קורין במדבר סיני ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו וראיה לדבר ימוטו ידחה וסימן הקריאות לפי הסדר הזה. משך. תורא. פסל. קודשא. בכספא. במדברא. שלח. בוכרא. ויש שנהגו לקרות משך תורא פסל במדברא קדש בכספא שלח בוכרא. ואינו נראה לעשות כך וראיה לדבר ימוטו [ידחה] ובעבור יום אחד לא נשנה סדר כל הימים.