שבלי הלקט · סימן רי״ח, פ״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ועוד כתב טעם אחר דצ"ך שלשתם היו על ידי אהרן בדם כתיב אמור אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים. בצפרדעים כתיב אמור אל אהרן נטה ידך במטך על הנהרות וגו'. בכנים כתיב אמור אל אהרן אחיך נטה את מטך והך את עפר הארץ וגו'. עד"ש ערוב דבר לא על יד זה ולא על יד זה שחין על יד שניהם שנאמר קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה וגו' הלקיחה היתה על ידי שניהם. באח"ב בא"ח על יד משה בברד כתיב נטה ידך על השמים. בארבה כתיב נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה. בחשך נטה ידך על השמים ב' מכות בכורות לא ע"י זה ולא ע"י זה נמצאת סדר המכות שלשה ע"י הקב"ה שלשה ע"י אהרן שלשה ע"י משה ואחת ע"י שלשתן שחין קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה ולפי זה הטעם עולה הסימן דצ"ך ע"י אהרן (עדש"ב) [עד"ב] ערוב דבר בכורות ע"י הקב"ה שחין היתירה על יד כולם אח"ב על יד משה ארבה חושך ברד וכיון שברד ובכורות ראש התיבה שלהם ב' אין אנו צריכין לשנות הסימן שהרי הסימן דצ"ך וסימן בא"ח עולה יפה וכן ע"ד עולה יפה ומפני אות אחת לא נשתנה הסימן:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.