ותבואי בעדי עדיים שדים נכונו וגו'. זה מדבר כשהיו בנות ישראל יולדת בשדה מפני פחד המצריים כמו שנאמר תחת התפוח עוררתיך פי' לשון ער ועונה כלומר שם עשיתי אותך לי לבן ושמה חיבלה יולדתך לשון חבלי יולדה ומה שאומר באברהם ואנכי הולך ערירי [פתרונו] בלא ער כמו שיאמר מן שורש ובכל תבואתי תשרש והתרגום שלו בלא ולד וכשהיו בנות ישראל יולדת בשדה היתה בולעת הארץ את הולדות מפני המצרים והיו המצרים חורשים עליהם כמו שכתוב במדרש על גבי חרשו חורשים ולאחר כך ותבואי בעדי עדיים שדיים נכונה ושערך צמח ואת עירום וכו' שהיו חוזרין לבתיהן כשהן גדולים. ואת עירום ועריה מן המצות כשגאלתיך ממצרים:
שבלי הלקט · סימן רי״ח, נ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.