וכשם שבקריאת ההגדה וההלל מוציאו ידי חובתו כך מוציאו בברכת היין שעמהן שכיון שהן טעונין כוס דינן אחד אבל בבהמ"ז [אינו מוציאו ידי חובתו ומפרש טעמא בירושלמי שנייא ברכת המזון] דכתיב ואכלת ושבעת וברכת מי שאכל הוא יברך הלכך אם למידין כולן ברכת המזון יכול לקדש ולעשות כל הסדר בכמה בתים:
שבלי הלקט · סימן רי״ח, קי״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.