שבלי הלקט · סימן רי״ח, ק״ב

ורבינו [חננאל] ורבינו ישעיה זצ"ל פירשו שמברכין המוציא על הפרוסה ועל אכילת מצה על השלימה. ורב ר' זרחיה זצ"ל כתב בספר המאור שמברך על הפרוסה שתי ברכות המוציא ועל אכילת מצה וכן ייסד הפייט בקרובה המיוחדת לשבת הגדול של פסח ובוצע ומברך בפרוסה שתים המוציא לחם ומצה כהלכותיה. אלא מתוך שנהגו לתת בקערה שלש מצות של שמורים הרי הם רוצים לקיים מצוה בכל אחת ואחת באחת מברכינן המוציא ובאחת על אכילת מצה ובאחת כורכין מצה בחזרת לעשות זכר לפסח. ולאחר שאכלו מצה של המוציא ועל אכילת מצה כאחת בהסיבת שמאל נוטל הבקי החזרת שהוא עיקר המצוה של מרור כמו שפירשנו בתוך ההגדה ומברך עליה על אכילת מרור ומטבל בחרוסת ומשקעה שם יפה [יפה] משום קפא הוא ארס שיש לירק ויש מפרשים תולעת לפי שעכשיו בלילה שמא לא יראה אותו והחרוסת הוא הרפואה שלו שמונעתו להזיק.