ובעל הדברות ז"ל כתב אע"ג דחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה הדין עלינו להחמיר לפי שנהגו עכשיו שישראל מקבל דורון חמץ של נכרי ביום טוב מן המנחה ולמעלה ונעשה חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח שאסור בהנאה ומערימין בזה הלכך היה לנו לגדור גדר ודבריו נכונים למבין ואשריו הגודר פרצה כזאת וקורא לו גודר פרץ משובב נתיבות לשבת. כתב רבינו שלמה זצ"ל אשה שלוותה ככר מחבירתה קודם הפסח צריכה לפורעה אחר הפסח ואין כאן איסור משום חמץ שעבר עליו הפסח הואיל ולא היו בעין בשעת הביעור ויש בה משום גזל ומשום לווה ואינו פורע שהרי שנינו דבי ר' ינאי יזפי פירי מעניים בשביעית קודם זמן הביעור ופרעי להו בשביעית ואמר ר' יוחנן יאות עבדין וכן כתב רבינו ישעיה זצ"ל:
שבלי הלקט · סימן רט״ז, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.