שבלי הלקט · סימן רי״ב, ב׳

אמר רבא קבא מגלינאה לפיסחא וכן לחלה פי' קבא מגלינאה והוא שיעור שחייב בחלה והוא שיעור מ"ג ביצים וחומש ביצה כמנין חלה. בגמטריא. (ושיער רבא) [ושיערו רבנן] שאשה אחת יכולה להתעסק בטוב כשיעור זה ולשומרה מחימוץ. בהלכות פסח של רבינו שלמה זצ"ל אין לשין שתי מדות בפסח כדי שלא תבא העיסה לידי חימוץ ואף אין מקטפין אלא לשין מידה אחת והלש אותם אינו יודע למה מודד מה לנו מידה בפסח ואין ללוש פחות מכשיעור שהוא מ"ג ביצים וחומש ביצה כדי שלא להפקיע תורת חלה ממנו שכך הוא שיעור חלה אבל אם יתירה ד' בצים או ו' אין לחוש בכך ושיעור חלה כיצד הוא עושה מכניס מ"ג ביצים בכלי מלא מים על כל גדותיו והמים הנשפכין חוצה הן מידת שיעור קמח לחלה כאותה ששנינו בתוספתא דנזיר נזיר ששתה מכל משקין האסורין חייב על כל אחד ואחד כיצד יעשה מביא כוס מלא מים ומביא זית איגורי ונותן לתוכו ושופע אם שתה כיוצא בו חייב ואם לאו פטור וגזירת הכתוב היא מדת העומר מתחייבת בחלה שלמדנו מלחם הארץ חלה תרימו תרומה ולחם הארץ למדנו אותו מלחם השמים שנאמר לקטו משנה מה לחם משמים עומר ליום שהוא מ"ג ביצים וחומש ביצה אף זה כן וזהו עשירית האיפה ובשם ר' יהודאי גאון זצ"ל מצאתי כמשקל הביצים כך משקל העומר ובתשובות הגאונים זצ"ל מצאתי כתבן ממתיבתא הקדושה שיעור ביצה משקל ששה עשר זוז וארבעה גיראות כמשקל כסף של בגדאד וכמה שיעור בדינר זהב היוצא באספמיא כבר שיערנום והם שלשה ועשרים זוז במטבע היוצא אצלינו ומשקל דינר זהב שני זוזים נמצא שיעור ביצה משקל אחד עשר דינר זהב ומחצה מטבע היוצא אצלינו והם אונקיות ומחצה בלח צא מהם שליש ביבש נמצא שיעור ביצה ביבש אונקיא אחת דקיימא לן שיעור ביצה בלח משערינן דתנן ר' יהודה אומר מביאין גדולה שבגדולות וקטנה שבקטנות ונותן לתוך המים וחולק את המים ואותו כלי שמחזיק אותן המים שיעור ביצה בינונית כשאתה ממלאו קמח הוי שיעורן אונק' וכך כתוב בתשובה ביצה של שיעור שמשערין בה כבר שיערוה חכמים ראשונים ומשקלם כך. וכך הנהיגו רבותינו ז"ל בקרטבא שיעור עיסת פסח ארבע רטילין פחות שליש ריטילא.