שבלי הלקט · סימן כ״א, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

וכתב אחי ר' בנימין נר"ו בשם הר"ר שניאור כהן צדק זצ"ל שאע"פ שנראה שאין הגשמים צריכין לעולם אין נמנעים מלשאול עד ניסן אמר ר' תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והני מילי דאידכר מקמי שומע תפלה אבל אידכר לאחר שומע תפלה חוזר. ירושלמי עקר את רגליו פי' לג' פסיעות חוזר לראש פי' לברך עלינו לא עקר את רגליו חוזר לשומע תפלה והני מילי ביחיד אבל המתפלל עם הציבור כיון ששמע לה משליח צבור אינו חוזר ואם ספק בידו אם אמר ותן טל ומטר אם לאו כל שלשים יום חוזר מספק לאחר שלשים יום אינו חוזר. והכי איתא בירושלמי וביום טוב ראשון של פסח בתפילת מוסף פוסקין מלהזכיר משיב הרוח ואז פוסקין מלשאול ותן טל ומטר ואם העולם צריך לגשמים לאחר שפסקו מלשאול שואלין בשומע תפלה אפי' בצבור דדמו ליחידים כדאמרינן במסכת תענית:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.