ירושלמי ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שמואל בר נחמן ר' יהונתן כשהיה מגיע לפסוק זה אשר הגלה מירושלים וגו' היה אומר נבוכדנצר שחיק עצמות ולמה לא הוה אמר כן בירמיה אלא כי כל נבוכדנצר שבירמיהו היה חי ברך הכא הוה מת רב אמר צריך שיאמר ארור המן וארורים בניו ר' פנחס אמר חרבונא זכור לטוב. אחר קריאת המגילה אומר ובא לציון ואני זאת בריתי ואתה קדוש וכולא סדרא:
שבלי הלקט · סימן ר׳, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.