ומצאתי בשם רב פלטוי גאון ז"ל יחיד שעומד בתפלה ומתפלל ושומע קדוש או ברכו או אמן יהא שמיה רבא אם חתם שים שלום עונה עמהם ואם לא חתם אסור לו ולשתוק כל שכן באמצע הברכה ואין לו בכך עון שכך אמרו חכמים כי אתא רב דמי אמר משל למה הדבר דומה לשני עבדים שנצטוו בשני מלאכות כל אחד ואחד במלאכתו הוא עוסק ואין אחד עוסק במלאכת חבירו עד כאן דבריו. והכי איתא בברכות פרק מי שמתו דכולי עלמא מפסק לא פסיק פי' אינו פוסק תפלתו לקדוש או ליהא שמו הגדול מבורך לענותו עם הצבור.
שבלי הלקט · סימן כ׳, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.