ופורים שחל להיות במוצאי שבת מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל אין אומרין ויהי נועם לאחר תפלת לחש כדרך שאר מוצאי שבתות אלא לאחר תפלת לחש מקדישין קדיש שלם וקורין את המגילה השלים הכל כהלכתו עומד החזן ואומר ויהי נועם ואתה קדוש וכל סדר הקדושה ואין אומרים ובא לציון בלילה שאין גאולה בלילה ובמנהגות מגנצא מצאתי אומרים במגנצא ויהי נועם כשחל להיות תוך אותה שבת בג' או בה' או בו' כדרך כל מוצאי שבתות אבל אם חל להיות בא' בשבת אין אומרים ויהי נועם. אלא לאחר מגילה מתחיל ואתה קדוש כמו בשאר מוצאי שבתות שאין אומרים ובא לציון כי אם ואתה קדוש ועוד במזמור של אסתר אלי אלי למה עזבתני כתיב ואתה קדוש להכי צריך לומר ואתה קדוש לאחר מעשה אסתר אבל ביום לעולם מתחילין אחר מגילה ובא לציון אבל כשחל פורים בשאר ימי שבוע אפי' בלילי פורים אומרים ובא לציון ואני זאת בריתי אותם כמו בשחרית.
שבלי הלקט · סימן קצ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.