שבלי הלקט · סימן קצ״ח, ה׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ירושלמי בר קפרא אמר צריך לקרותה בפני נשים ובפני קטנים שאף הם היו באותו הנס תניא כהנים (במעמדותם) [בעבודתם] ולוים בדוכנם וישראל במעמדם כולן מבטלין עבודתם ומבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה ואמר ר' יהושע בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה וגו'. מקום שנהגו לברך יברך ושלא לברך לא יברך אמר אביי לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה חייב לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן והאי עובר לישנא דאקדומי הוא דכתיב וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי. לפניה מאי מברך ר' ששת מקטרזיאה אקלע לקמיה דרב ששת ובריך מנ"ח סימנא דרבנן הוא בא"י אמ"ה אקב"ו על מקרא מגילה בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו בימים ההם ובזמן הזה בא"י אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ודוקא בלילה מברך שהחיינו אבל ביום אינו מברך שהחיינו. לאחריה באתרא דנהיגי מאי מברך א"ר יוחנן בא"י אמ"ה האל הרב את רבינו והדן את דנינו והנוקם את נקמתינו והנפרע לישראל מכל צריהם רבא אמר האל המושיע אמר רב פפא הילכך ממרינהו לתרויהו. תנו רבנן בתורה אחד קורא ואחד מתרגם ובלבד שלא יהא אחד קורא ושנים מתרגמים ובהלל ובמגילה אפילו עשרה קורין ועשרה מתרגמין מאי טעמא כיון דחביבה להו יהיבו דעתייהו.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.