ואני אומר הוא הדין לשנים עשר ואחד עשר וכדיי הוא ר' עקיבה סתימתאה לסמוך עליו בשעת הדחק כגון מפרש והיוצא לדרך שמאחר שהתירו לו בשלשה עשר הוא הדין בשנים עשר ואחד עשר. גרסי' בירושלמי ר' בא בשם ר' יהודה כל שאמרו חכמים ידחה ממקומו ויקרא ובלבד בעשרה. ותו גרסינן בירושלמי מפרשי ימים והולכי מדברות קורין כדרכן בארבעה עשר וברייתא פליגא עלה בשמעתא אי נמי יש לומר לא קשיא הא דאפשר הא דלא אפשר אלו דברי בעל המאור ז"ל ועוד אשכחן סייעתא לדבריו בירושלמי תני בשם ר' נתן כל החודש כשר לקרות בו את המגילה מה טעמא והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה אמר ר' חלבו ובלבד עד חמשה עשר דאמר ר' אבהו בשם רבי אליעזר לא יעבור. ולא יעבור. ר' יצחק בר נחמן בשם שמואל לא יעבור ולא יעבור הדה דאת אמרת לקריאת המגילה אבל לעשות סעודה אין עושין אלא בי"ד ובט"ו.
שבלי הלקט · סימן קצ״ה, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.