וכל שמונת ימי חנוכה אסור להתענות בהן שהן מן הימים הכתובים במגלת תענית ואע"ג דקי"ל דבטלה מגילת תענית בחנוכה ובפורים לא בטלה כדאיתא בפרק קמא דראש השנה ואם אירע לו לאדם תענית חלום בחנוכה מותר לישב בתענית שהרי שבת עדיף מחנוכה ואפי' הכי מותר להתענות בו תענית חלום כדאיתא בפ"ק דשבת ונמצא בספר החסידים אדם שהתענה תענית חלום בשבת וחנוכה לא יתענה באחד בשבת בחנוכה אלא ימתין עד לאחר חנוכה ויתענה אבל אם התענה ביום טוב בשביל חלום יתענה למחר ביום טוב אחרון ונראה בעיני דהכא שבקו לחסידותי' שאין להקל ולבטל מצות עונג יום טוב דלא גריע יום טוב שני של גליות מחנוכה ופורים אלא ימתין עד לאחר יו"ט ויתענה דקי"ל אדם לוה תעניתו ופורע:
שבלי הלקט · סימן קצ״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.