ובחנוכה אין נופלין על אפים משום דקרינן ביה הלל ויש אוסרין גם במנחה שלפניו ואחר קריאת ההלל מקדישין עד לעילא וקורין בתורה שלשה בני אדם בפרשת נשא בנשיאים מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מה ראו לקרות בחנוכה בנשיאים בחנוכת המזבח לפי שעמד משה רבינו בהר ק"כ [יום] וירד בי' בתשרי ונתבשר סלחתי ביום הכיפורים ובו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש וידעו כל ישראל שמחל (עליהם) [להם] הקב"ה ושמחו במלאכת המשכן ועשו אותה בזריזות דאמר ר' שמואל בר נחמני בשלשה חדשים עשו המשכן וכל כליו תשרי ומרחשוון ובכ"ה בכסליו גמרוה. תנחומא מה עמקו מחשבותיך עלינו אמר ר' חנינה בכ"ה ימים בכסליו נגמרה מלאכת המשכן ונעשה מקופל עד אחד בניסן וכל זמן שהיה מקופל היו מלמלמים על משה למה לא הוקם המשכן מיד שמא שום דופי אירע בו והקב"ה חישב לערב שמחת המשכן בחודש שנולד בו יצחק בא אחד בניסן והוקם ולא לימלם עוד אדם אחר משה ומעתה הפסיד כסליו שנגמרה בו המלאכה אמר הקב"ה עלי לשלם לו ושילם לו חנוכת בית חשמוניי וסימן הוא בידינו חנוכה חנו בכ"ה בכסליו:
שבלי הלקט · סימן קפ״ט, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.