מצאתי בטעמי ר' יהודה החסיד זצ"ל טעמייהו דבית שמאי דאמרי פוחת והולך כנגד פרי החג שכן מצינו רמז לחנוכה אחר סוכות בפרשת אמור אל הכהנים לאחר פרשת החג כתוב ויקחו אליך שמן זית זך רמז לנרות חנוכה. אמר רבא הדליקה בפנים והוציא לחוץ לא עשה כלום מאי טעמא הרואה אומר לצורכו הוא דאדלקה אמר רבא היה תופס נר חנוכה בידו לא עשה כלום מאי טעמא הרואה אותו אומר לצורכו הוא דנקיט לה. נר חנוכה שהדליק חרש שוטה וקטן לא עשה כלום מאי טעמא דקיימא לן הדלקה עושה [מצוה] ולאו הנחה עושה מצוה והני לאו בני מיעבד מצוה אינון.
שבלי הלקט · סימן קפ״ה, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
