ירושלמי נשייא דנהיגין דלא למיעבד עיבידא בריש ירחין ודלא למיעבד עיבידא באפוקי שבתא עד דתתפני סדרא ובשני ובחמישי עד דתתפני תעניתא מנהג לפי שכל הדברים תלו אותם במנהג מיכן יש להוכיח שכיון שנהגו בו איסור אין להן רשות לבטל מנהגן דהוו להו דברים המותרין ואחרים נהגו בו איסור שאי אתה רשאי להתירן בפניהן ועוד שהרי קבעוהו לחוק מימי משה רבינו. אבל כשהחודש מעובר אם צריכות לשומרו שני ימים אין בזה (לא) [אלא] מנהג [המדינה] ואין מחמירין עליהן:
שבלי הלקט · סימן קס״ט, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.