שלא ישנו את תפקידם. מעולם לא זרחה חמה במערב ולא שקעה במזרח. וכתיב המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר. וכתיב אם ימושו החוקים האלה גם אני אמאס בכל זרע ישראל כלומר מה שאין משנין את תפקידם וחוק וזמן הקבוע להם היא הבטחה טובה לנו שהקב"ה חפץ בנו. וזהו פי' להא דתני דבי ר' ישמעאל אילמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל חודש וחודש בברכה זו דיים ועל כן אין צריכין לברך בה שהחיינו שהרי הן מברכין על חידוש שהן מתחדשין בזמן הקבוע להן. ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם על שם שכתוב ישיש כגבור לרוץ אורח וכתיב עוז וחדוה במקומו. פ"א ששים ושמחים שיעשו הבריות רצון קוניהם שהרי בעון הבריות המאורות לוקין כדכתיב שמש וירח קדרו וגו' והכי אמרינן בבראשית רבא אמר ר' לוי בכל יום ויום הקב"ה יושב בדין על חמה ולבנה שאינן מבקשין לצאת להאיר בעולם ומה הן אומרים הבריות מקטרין לנו ומשתחווים אמר ר' יוסטא בר שונם מה הקב"ה עושה להם יושב עליהן בדין והן יוצאין ומאירין לעולם בעל כרחם הה"ד בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר מהו לא נעדר לא פסק. פעלו אמת פעלו של הקב"ה שגזר על הלבנה שתהא מתפגמת והולכות אמת הוא ודין ישר הוא לפי שקיטרגה על החמה לפיכך גזר עליה לכי ומעטי את עצמך.
שבלי הלקט · סימן קס״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.
