ורבינו שלמה זצ"ל פי' שבולת נרד היא אשפיג"א בלע"ז. וחבצלת גנות בין עליהן בין על המוגמר שלהם בין אם כבש בהם שמן וקלט ריחם על כולם מברך בורא עצי בשמים. אתרוג וחבוש ופריש וכל דבר שהיא פירי על כולם מברך שנתן ריח טוב בפירות שמן אפרסמון מברך עליו בורא שמן ערב סיגלי הן ויאול"י בלע"ז וחבצלת המדבר [והפיגם רוט"א והאמיתא מינט"א] וכל שהן עשב שריחן נודף מברך עליהם בורא עשבי בשמים מוסק"ו ועמבר"א וקשטור"ו שהן מין חיה מברך עליהם בורא מיני בשמים כ' הר"ר ישעיה זצ"ל מספקא לי הכא מברכין עשבי בשמים והכא מברכין עצי בשמים ואיני יכול ליתן הפרש ביניהן כלל אומר כל דבר המסופק לו יברך בורא מיני בשמים. ובשמים של ע"ז ושל מתים ושל בית הכסא ושמן העשוי לעבר את הזוהמא ומגמר העשוי לגמר את הכלים אין מברכין עליהם. תנו רבנן הנכנס לחנותו של בושם והריח ריח אפי' ישב שם כל היום כולו אין מברך אלא פעם אחת נכנס ויוצא נכנס ויוצא מברך על כל פעם ופעם:
שבלי הלקט · סימן קס״ד, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.