ודעתי היה לאסור ולומר שאינו מצטרף לזימון אותו שאוכל פת נכרים במקום דשכיחא ליה פת ישראל שמכח ההלכה לא מצינו בשום ענין שיהא מותר לאכול פת של נכרים במקום דשכיחא פת ישראל ואפילו לברך לפניו ולאחריו הייתי סבור לאסור דאין זה מברך אלא מנאץ דעביד איסור גמור ואיסור פת משמונה עשר דבר הן. אמנם הר"ר אביגדור כהן צדק זצ"ל השיב לי תמיה על דבריך דבהדיא משמע בירושלמי דפת של נכרים עימעמו עליה והתירוה וגם בשמעתא דידן מוכחא דהיכי דליכא פלטר ישראל שרי אם כן מהיכא תיתי לאסור עליו שלא לברך ועוד אם לא ציית לך בהא מלוכל פת של נכרים לא ציית לך מלנאץ לפי דבריך.
שבלי הלקט · סימן קנ״א, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.