ואחי ר' בנימין נר"ו כתב מה שמברכין על שינוי יין ואין מברכין על שינוי פת לפי שהיינות משונין בטעמן ובמראיהן יש מהם אדום ויש מהן לבן ויש מהן מכמה גוונין מה שאין כן בפת. ועוד שהיין הוא דבר של שמחה כדכתיב המשמח אלהים ואנשים ודעת האדם נוחה בו מידי דהוה אבונה בית חדש וקנה כלים חדשים שצריך לברך על כל פעם שקונה ואפי' יש לו כיוצא בהן אבל פת על איזה טעם מברך על שינוי הפת ועל כן נראה ישר פי' רבינו חננאל זצ"ל שפי' שינוי יין כל שלא שתה ממנו שלשים יום. ולשון הירושלמי מוכיח כן ר' על כל חבית שהי' פותח היה מברך משמע בשעת פתיחת החבית דווקא והוי דומיא דקנה כלים חדשים אבל אם שותה ממנו תמיד אינו צריך לברך:
שבלי הלקט · סימן קמ״ד, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.