ואחי ר' בנימין נר"ו. כתב מה שאומרים מרשות להמוציא לפי מה שאמרו רבותינו ז"ל שהבוצע הוא פושט ידיו תחלה והן אינם רשאין לטעום עד שיטעום המברך תחלה על כן הוא נוטל רשות שלא יראה כרעבתן כלומר לא משום רעבתנות אני בוצע כדי לטעום תחלה אלא על רשותכם על כן משיבין לו ברשות שמים. כלומר אין בזה משום רעבתונות אלא כדין וכהלכה אתה עושה. וכן קודם ברכת המזון נוטל רשות שמא יש בהן מי שלא הפסיק לסעוד. אי נמי לפי מה שאמרו רז"ל גדול מברך ואע"ג דאתא בסוף הסעודה לפיכך נוטל רשות כלומר לא שאני חשוב וראוי לברך אלא שיש לי לשמוע מצותכם שציותני והרשיתוני לברך. עוד כתב אחי בשם רבו ר' יצחק זצ"ל מה שאומר סברי בברכת היין לפי מה שאמרו בסנהדרין שהמחוייב מיתה בבית דין היו משקין אותו קורט של לבנה בכוס של יין כדי שתטרוף דעתו עליו על כן אומר סברי כלומר תנו דעתכם להבין מה יין הוא זה שאנו שותין שמא יש בו דבר של טירוף והן עונין לו לחיים כלומר שתה בלב טוב כי יין זה יין של חיים הוא:
שבלי הלקט · סימן ק״מ, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.