וכתב אחי ר' בנימין נר"ו אם לאחר שנפנה נטל ידיו כדי לסעוד מיד באותה נטילה מברך עליה על נטילת ידים ואשר יצר ודיו בנטילה אחת כדברי רבינו שלמה זצ"ל ואם לאחר שנפנה נטל ידיו ואין בדעתו לסעוד אע"פ שמיד לאחר נטילה נמלך לסעוד צריך לחזור וליטול ידיו לשם סעודה ולברך על נטילת ידים כדברי רבינו יעקב בר יקר זצ"ל. והמטביל ידיו בין נתכוין בין שלא נתכוין יצא בד"א לחולין אבל לתרומה אחד הנוטל ואחד המטביל אם נתכוין יצא ואם לאו לא יצא. ועוד כתב אחי ר' בנימין נר"ו הנוטל ידיו על מנת לאכול וקראו חבירו והפליג כשיעור שעה או ב' שעות ואחר כך בא לאכול צריך ליטול ידיו עוד כדתניא הלכה בסעודה דבר עם חבריו והפליג נוטל שתי ידיו ונכנס כו' פי' וכגון שלא שמר ידיו ולא דמי להא דרב דאמר נוטל אדם ידיו שחרית כו' דהתם דעתו להפליג וכיון שהתנה אין הפלגתו מועלת אבל זה אין דעתו להפליג וכיון שהפליג הרי הוא כאילו לא נטל שהרי לא התנה להפלגה לכך צריך לחזור וליטול ידיו:
שבלי הלקט · סימן קל״ה, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.