תנו רבנן טעה ולא התפלל של מנחה בע"ש מתפלל ערבית שתים של שבת. טעה ולא התפלל בשבת במנחה מתפלל במוצאי שבת שתים של חול ומבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם לא הבדיל בראשונה והבדיל בשניה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו פי' צריך להקדים תפלת החובה לתפלת התשלומין הלכך כשהבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו שצריך להבדיל בה וראשונה לא עלתה לו לשם תשלומין דבעינן שתהא לאחר תפלת החובה אלא עוד חוזר ומתפלל לשם תשלומין בלא הבדלה ואם הבדיל בזו ובזו שתיהן עלו לו ואם לא הבדיל בזו ובזו שתיהן עלו לו דתניא טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס:
שבלי הלקט · סימן קכ״ח, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.