שבלי הלקט · סימן קכ״ו, י׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואחי ר' בנימין נר"ו כתב יעקב ובניו ינוחו בו ולא אמר אברהם ובניו ולא יצחק ובניו שהרי בני ישמעאל ובני קטורה ובני עשו אינם נחים וזהו שכתוב ראו כי ה' נתן לכם את השבת לכם ולא לאומות העולם ומצינו אגדה אמר ר' יוסי ב"ר חנינה נכרי ששמר את השבת עד שלא קבל עליו את המילה היה חייב מיתה לפי שלא נצטוה עליה ולמה אמר ר' חייא ב"ר אבא אמר ר' יוחנן בנוהג שבעולם מלך ומטרונה יושבין ומשיחין זה עם זה מי שבא ומכניס ראשו ביניהם אינו חייב מיתה וכך השבת הוא אות בין הקב"ה וישראל שנאמר ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם לפיכך כל נכרי שבא ומכניס עצמו ביניהם עד שלא מל היה חייב מיתה ורבותינו אמרו אמר לו משה רבונו של עולם לפי שלא נצטוו נכרים על השבת שמא אם מקיימין אותה אתה נושא להם פנים. אמר לו הקב"ה חייך אפי' הן עושין כל מצות האמורות בתורה מפילן אני לפניך שנאמר ראה החילותי וגו':
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.