שבלי הלקט · סימן קכ״ג, ב׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל וששאלתם מהו לחלוב פרות בשבת מפני שמסתכנים ואם יונקים עגלים מסתכנין שבאו רבנן ואמרו שמותר לחלוב כשמשנה בכלי לא יפה אמרו אותן שבאו והורו לכם שמותר לחלוב בשבת שלא כהוגן ושלא כהלכה ושלא כשורה עשו שהורו לכם דבר שלא עמדו על איסורו מפני שהחולב בשבת בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת ונסקל ואפי' חולב ביום טוב במזיד לוקה שכך שנו חכמים החולב המחבץ המגבן כגרוגרות כו' שגג בשבת חייב חטאת במזיד ענוש כרת ונסקל ביום טוב לוקה ארבעים דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות והלכה כר' אליעזר ומנין שכך אמרו חכמים רב חמא בר גוריא איקלא לנהרדעא בעא מיניה חולב משום מה מחייב אמר להו משום מגבן אמרו ליה רבך קטיל קני באגמא הוה אתא שאיל בבי מדרשא אמרו ליה חולב חייב משום מפרק נעשית חליבה תולדה דמפרק וכיון שהורו בבי מדרשא כר' אליעזר הלכה כמותו. ומפרק עצמו מאי מלאכה היא מפרק זה הדש תבואה טעמא מאי שמפרק חיטה מלבושה אף חולב מפרק החלב מן הבשר וחייבין על התולדה כאב דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת ותולדותיהן כיוצא בהן הלכך אסור:
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.