שבלי הלקט · סימן קי״א, ט׳

וכתב אחי ר' בנימין נר"ו ספינה הבאה מחוץ לתחום שיש בה ישראלים והוציאום נכרים בכח מן הספינה והניחום בעיר כל העיר כולה הויא להו כארבע אמות ומותרין להלוך בכולהו כדאמרינן גבי מי שהוציאוהו נכרים והוליכוהו לעיר אחרת כל העיר כולה כארבע אמות אבל חוץ לעיר אסורין אפי' אמה אחת. מיהו אית לעיוני שלא יעשו הערמה דאם כן הוי להו כיוצא לדעת ואמרינן התם אמר רב נחמן אמר שמואל יצא לדעת אע"פ שהחזירוהו נכרים אין לו אלא ארבע אמות וכן כתב רבינו ישעיה זצ"ל כיון דקי"ל דהלכה כרב דפסק כרבן גמליאל אף בדיר וסהר אלו הבאים בספינה בשבת והוציאום נכרים חוץ מן הספינה ונתנום בתוך העיר כל העיר כולה היא להם כארבע אמות ודבר זה שאלנו להר"ר אביגדור כהן [צדק נר"ו] והשיב ספינה הבאה מחוץ לתחום ונכנסת לתוך העיר רב אלפס ז"ל פסק כרב דאמר הלכה כרבן גמליאל אף בדיר וסהר מיהו צריך שתכנס לתוך היקף חומת העיר ואז חשיב כד' אמות. וי"א כי רבינו חננאל זצ"ל פסק כשמואל דתניא כוותי' ומסתברא דמותר לצאת מן הספינה שבאה מחוץ לתחום אם נכנסת לתוך היקף חומת העיר אפי' אם לא הוציאוהו נכרים שהרי רבותינו פירשו מה שאדם יוצא לסיפוק מזונותיו הוא חשיב כדבר מצוה ומביאין ראי' מפרק ואלו מגלחין במועד ואפי' יצא להרוחה מדמו ליה רבנן ליצא למזונות וקי"ל כוותייהו. והא דתנן פעם אחת לא נכנס ללמן עד שחשיכה אמרו לו לרבן גמליאל מה אנו לירד אמר להן מותר שכבר הייתי מסתכל והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה. גרסינין עליה בירושלמי ולמה ליה למימר והיינו בתוך התחום עד שלא חשיכה והא רבן גמליאל שרי משחשיכה אם נכנסו לנמל כגון דיר וסהר. תיפתר כשהי' בלמין יותר מבית סאתים ולא היו מחיצות גבוהות ולא יהי' פרצות יותר מעומד ולא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ הא למדת שמותר לצאת מן הספינה שבאה בשבת מחוץ לתחום ונכנסה לתוך היקף חומת העיר.