וכתב אחי ר' בנימין נר"ו הא דאמרינן לא תצא אשה לא בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן דווקא כשאינן כרוכין וקשורין בשערותיה אבל מה שנוהגת לגדל בקליעת שערותן חוטין של משי וחוטין מזוהבין מותר דליכא למיחש דלמא שלפא ומחזייא דודאי אינה סותרת שערותיה בהך. ירושלמי תכשיטין למה הן אסורין אמר רב בא שהנשים שחצניות הן מתירתן להראות לחבירתה והיא שכיחה ומהלכת בהן ד' אמות.
שבלי הלקט · סימן ק״ו, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Buber Edition, Vilna, 1886
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שבלי הלקט, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.