שאילתא דאילו מאן דמיתיליד ליה ברא מיחייב למימהליה לתמניא יומי שנא' וביום השמיני ימול בשר ערלתו ואי מתיליד בשבתא שרי למימהליה בשבתא דכתיב וביום דאי הוה כתיב ביום הוה אמינא בשבת לא השתא דכתיב וביום ואפילו בשבת ואפילו פריעת מילה דחייא שבת ואע"ג דאמ' רבא בר יצחק אמר רב לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו ומנלן שפריעת מילה דחייא שבת שנא' בעת ההיא אמר ה' אל יהושע וגו' מקיש סוף מילה לתחלת מילה מה תחלת מילה דחייא שבת אף סוף מילה דחייא שבת ואמור רבנן ינוקא דמטא זימניה למימהליה ואחת עליה אישתא לא מהלינן ליה אלא נטרינן ליה עד דשבקה ליה אישתא שבעה יומי והדר מהלינן ליה דאמר שמואל חלצתו חמה נותנין לו כל שבעה להברותו איני והא תני לידה יום הבראתו כיום הולדו מה יום הולדו מקצת היום ככולו אף יום הבראתו מקצת היום ככולו אמרי לא יום הבראתו כיום הולדו ועולה מן המנין מיהו עדיף יום הבראתו מיום הולדו דאילו יום הולדו מקצת היום ככולו ואילו יום הבראתו מעת לעת וכי קאמרינן מילה דחייא שבת בזמנה שלא בזמנה לא דחייא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן צ״ג, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.