שאילתות דרב אחאי גאון · סימן פ״ח, ח׳

אי נמי אילו דאיתיליד ביה נגעא וטהר מנגעיה צריך לכהן וטהוריה כהן בצפורי' ובעץ ארז ואזוב ושני תולעת דכתיב וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות ומני ליה שבעה יומי דכתיב וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים והנך שבעה יומי אסור בתשמיש המטה דכתיב וישב מחוץ לאהלו ואין אהלו אלא אשתו וכן הוא אומר שובו לכם לאהליכם שבעת ימים שבעת ימי ספירו ולא שבעת ימי חלוטו דברי ר' יוסי בר' יהודה ר' יהודה אומר ק"ו לימי חלוטו שהוא טמא א"ר חייא אמרתי לפני ר' למדתנו רבינו יותם בן עזיה בימי חלוטו היה עיבורו א"ל אף אני כך אמרתי מאי טעמא עוזיה כמה מלך חמשי' ושתים ונתנגע בעשרים ושבע לירבעם וירבעם ועוזיה מלכו כאחד הוה ליה מנוגע עשרים ושש שנים ויותם כי שכיב עוזיה ומלך איהו בר כמה שנין הוה בר עשרין וחמש הוה עיבורו אימת בעשרים ושבע אישתכח דעיבוריה בימי חלוטו ור' יוסי' בר' יהודה אמר לך לאו מתחלת שנה דעיבורי' איתנגע אשתכח דעיבורי' מקמי הכי הוה א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן על ז' דברים נגעים באין על לשון הרע ועל שפיכות דמים ועל שבועת שוא ועל גילוי עריות ועל גסות הרוח ועל הגזל ועל צרות העין על לשון הרע דכתיב ותדבר מרים ואהרן במשה וכתיב ויפן אהרן אל מרים והנה מצורעת וכתיב מלשני בסתר וגו' על שפיכות דמים דכתיב לא יכרת מבית יואב זב ומצורע על שבועת שוא דכתיב ויאמר נעמן הואל וקח ככרי' ואין הואל אלא שבועה שנאמר ושמעה קול אלה וכתי' וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך על גילוי עריות דכתיב וינגע ה' את פרעה על גסות הרוח דכתיב וכחזקתו גבה לבו וכתיב והצרעת זרחה במצחו על הגזל דכתיב וצוה הכהן ופנו את הבית תנא הוא כנס ממון שאינו שלו יבא כהן ויפרע ממנו על צרות העין דכתיב ובא אשר לו הבית תנא מי שיחד ביתו ביתו לו איני והאמר עינוני בר סיסין למה נסמכה פרשת בגדי כהונה לפרש' קרבנות לומר לך מה קרבנות מכפרים אף בגדי כהונה מכפרין כתנת מכפרת על שפיכות דמים דכתיב ויטבלו את הכתנת בדם מכנסים מכפרים על גילוי עריות וכן הוא אומר ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה מצנפת מכפרת על גסות הרוח בדרבי חנינא דא"ר חנינא אמר הקב"ה יבא דבר שבגבוה ויכפר על מעשה גבוה אבנט מכפר על הרהור הלב על היכא דאיתיה חשן מכפר על הדינין שנא' ועשית חשן משפט אפוד מכפר על ע"ג דכתיב אין אפוד ותרפים מעיל מכפר על לשון הרע אמר הקב"ה הוא דבר שבקול ויכפר על מעשה קול ציץ מכפר על עזות מצח כתיב הכא והיה על מצח אהרן וכתי' התם ומצח אשה זונה היה לך לא קשיא הא דאהני ממעשיו והא דלא אהני ממעשיו אהני ממעשיו אתו נגעים עליה לא אהני ממעשיו לא אתו נגעים עליה מעיל מכפר איני והא א"ר סימון א"ר יהושע בן לוי שני דברים לא מצינו להם כפרה בקרבנות ומצינו להם כפרה בדבר אחר שפיכות דמים ולשון הרע שפיכות דמי' בעגלה ערופה ולשון הרע בקטורת דתני רב חנניה למדנו קטרת שמכפרת על לשון הרע דכתיב ונתן את הקטורת על האש ותנא דבי ר' ישמעאל על מה הקטרת מכפרת על לשון הרע אמר הקב"ה יבוא דבר שבחשיי ויכפר על מעשה בחשיי קשיא שפיכות דמים על שפיכות דמים אשפיכות דמים לא קשיא הא דידע מאן קטליה והא דלא ידע מאן קטליה ידע מאן קטליה בר קטלא הוא במזיד אפילו לא אתרו ביה רבנן לש"הר אלשון הרע נמי לא קשי' הא בצינעה הא בפרהסיא איבעי' תימא הא דאהני מעשה הא דלא אהני מעשה בעא מיניה רב שמואל בר אלנדב מרבי חנינא בר נדב ואמרי לה רב שמואל בר אלנדב חתניה דרבי חנינא מרבי חנינא ואמרי לה מר' יהושע בן לוי מה נשתנה מצורע שאמרה תורה בדד ישב אמר ליה הוא הפריש בין איש לאשתו לפיכך אמרה תורה בדד ישב וא"ר יהושע בן לוי מצורע שאמרה תורה יביא צפרים לטהרתו הוא עשה מעשה פטיט לפיכך אמרה תורה יביא קרבן פטיט וכן לטהרת בתים צפרים ועץ ארז ואזוב ושני תולעת והנך צפרים תרויהו מחד מינא בעו לאיתויינהו ולא ליתי חד מחד מינא וחד מחד מינא דתניא צפרים מיעוט צפרים שתים מה ת"ל שתי שיהו שוות ומניין שאע"פ שאינן שוות כשרות ת"ל צפור צפור ריבה והא שתי מבעיא לי שתים ולא ארבע ההוא הכתיב אחת אחת וההיא דשחיט לה וטביל האיך חיה בדמיה שחוטה אסורה באכילה והך דטביל ביה ומדי בה ומשלח לה שריא דתניא כל צפור טהורה תאכלו לרבות את המשתלחת וזה אשר לא תאכלו מהם לרבות את השחוטה אמר רבא איפוך אנא לא אמרה תורה שלח לתקלה ואסורה השחוטה אפי' בהנאה ואי מקדש בה אשה לא תפשו בה קדושין דתנן המקדש בערלה ובכלאי הכרם ובשור הנסקל ובעגלה ערופה ובצפרי מצורע ובשיער הנזיר ופטר חמור ובשר בחלב ובחולין שנשחטו בעזרה אינה מקודשת: