שאילתא דאסיר לאורויי כי משתכר אע"ג דלא עביד מעשה בשעתיה דתניא ולהבדיל בין הקודש ובין החול אלו חרמים וערכין והקדשות דכשהוא שכור לא ילמד בין הטמא ובין הטהור אלו הטומאות וטהרות ולהורות זה הוראה דלא לורי איסור והיתר אע"ג דלא עביד מעשה בשעתיה את כל החוקים אלו מדרשות אשר דבר ה' זה תלמוד ביד משה זו הלכה דלא לורי לא מן מדרש לא מתלמוד ולא מהלכה יכול אפילו משנה ת"ל ולהורות והאי לאו הוראה הוא ר' יוסי ברבי יהודה אומר יכול אפילו תלמוד ת"ל להורות כמאן אזלא הא דתניא יצא שרץ טמא וצפרדע טהור ששתויי יין מורין בו לימא סתמא כרבי יוסי ברבי יהודה לא אפילו תימא רבנן הא זיל קרי ביה רב הוא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן פ״ב, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.