שאילתא (יג) דמחייבין דבית ישראל למקרא מגילה באורתא דתליסר יומי לירח אדר נגהי ארביסר ואע"ג דקרי לה מן אורתא מיחייב למתנייה בצפרא דאמר רבי יהושע בן לוי מצוה לקרותה בלילה ולשנותה ביום שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום וכו' לעולם אודך כגון דאמרי אינשי עביד פרשתא ואתנייה ואמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס קראה למפרע קראה על פה קראה בכל לשון לא יצא דתנן הקורא את המגילה למפרע לא יצא קראה על פה קראה תרגום לא יצא אבל קורין אותה ללועזות בלעז והלועז ששמע אשורית יצא ואילו מאן דקא אזיל לבי כנישתא ושמע דקרו לה לא לימא אשמע מהכא לסופא והדר אשמע הדין דלא שמעית ואי עביד הכי לא נפיק ידי חובתיה ואילו מאן דקא קרי את המגילה ושהא בה אם שהא כשיעור מיקרייה מרישא לסיפא לא יצא ואילו בהדי דקא קרי אשמיט ליה פסוקא וקרי בתריה לא לימא אקרא לסיפא והדר אקרייה לההוא פסוקא דהוה ליה כמאן דקא קראה למפרע אלא ליקריה לפסוקא וליקרי מן פסוקא לסופה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ס״ז, ה׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.