כי תשאשאילתא דמחייבין דבית ישראל למעבד מצות שקלים שנאמר כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם ואמר רבי אלעזר בזמן שהיה בית המקדש קיים היו ישראל מביאין שקלים ולוקחין בהן תמידין של כל השנה כלה ומתכפרין להם עכשיו אם עושין צדקה מוטב ואם לאו באין אומות העולם ונוטלין אותם בזרוע ואף על פי כן חשובין להן כצדקה שנאמר ונוגשיך צדקה כי הא דבני אחתיה דרבן יוחנן בן זכאי חזא להו חילמא דבעו מחסר שבע מאה דינרי כל יומא תקפינהו שקל מינייהו צדקה פש גבייהו שבסרי דינרי אתו דבי קיסר שקלינהו מינייהו אמר להו רבן יוחנן בן זכאי הכי חזיי בחלמי אמרו ליה אי הוה אמרת לן מעיקרא הוינא יהבין מדעתין אמר להו אי הוה אמינא לכו הוה מצוה שלא לשמה ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב לעשות צדקה שליש שקל בשנה דכתיב והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית שקל בשנה לעבודת בית אלהינו:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ס״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.