ברם צריך יתומים שאמרו קטנים או אפילו גדולים מי אמרינן טעמא מאי משום פסידא דיתמי לקטנים עבדו להו רבנן תקנתא לגדולים לא עבדו רבנן תקנתא או דילמא בעל חוב בבינונית טעמא מאי משום דעולא דאמר עולא דבר תורה בעל חוב דינו בזיבורית שנאמר בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה מה דרכו של איש להוציא פחות שבכלים מפני מה אמרו בעל חוב בבינונית כדי שלא תינעול דלת בפני לווין וגבי יתמי אוקמוה רבנן אדאורייתא בזיבורית דלא מסיק אדעתיה דמיית ובעי לאיתפרועי מן בניה בזיבורית והילכך אוקמוה רבנן אדאורייתא ואפילו מגדולים ת"ש דבעי רב אחא בר אמי יתומים שאמרו קטנים או אפילו גדולים תקנתא דעבוד רבנן לקטנים עבוד לגדולים לא עבוד או דילמא משום לא מסיק אדעתיה דמיית ונפלי ניכסי קמי יתמי הילכך אפילו גדולים נמי ת"ש דתני אביי קשישא יתומים שאמרו גדולים ואין צריך לומר קטנים ודילמא הני מילי לעניין שבועה דתנן מנכסים משועבדים ומנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה טעמא מאי משום דלא קים להו במילתא דאבוהון ואפילו גדולים נמי אבל לעניין זיבורית לא ואמרי הילכתא כדפשטינן גדולים ואין צריך לומר קטנים בין לשבועה בין לזיבורית וכן הילכתא:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ס״א, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.