שאילתות דרב אחאי גאון · סימן מ״ה, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שאילתא דמיחייבין דבי ישראל לאחותי תפילין בראשיהון ותפילין בדרעיהון שנאמר והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך ת"ר על ידך בגובה של יד ומאי היא קיבורת בין עיניך זה קדקד והיכא אמרי דבי רבי ינאי מקום שמוחו של תינוק רופס אתה אומר בגובה של יד או אינו אלא על ידו ממש אמרה תורה הנח תפילין ביד והנח תפילין בראש מה להלן בגובה של יד אף כאן בגובה של יד רבי אליעזר אומר אינו צריך הרי הוא אומר והיה לך לאות לך לאות ולא לאחרים לאות ר' יצחק אומר ושמתם את דברי אלה על לבבבם שתהא שימה כנגד הלב רב יהודה בריה דרב אוויה מכוין ומנח להו כנגד לבו אמר רב ששת כל שאינו מניח תפילין עובר בשמנה עשה אמר ריש לקיש כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו וברישא בגובה של ראש מנלן דתניא בין עיניך בגובה של ראש אתה אומר בגובה של ראש אי אינו אלא בין עיניך ממש נאמר כאן בין עיניך ונאמר להלן לא תשימו קרחה בין עיניכם למת מה להלן בגובה של ראש אף כאן בגובה של ראש וכד מחית בדרעא דשמאלא מיבעי ליה לאחותי ולא לימינא דתניא על ידכה זו שמאל אתה אומר זו שמאל או אינו אלא ימין ת"ל אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים הווי ידך שמאל אמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפיליו בכל שעה ק"ו מציץ ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן כמה אזכרות על אחת כמה וכמה תנא כשהוא מניח מניח של יד תחלה ואח"כ של ראש ורשהוא חולץ חולץ של ראש תחלה ואח"כ של יד בשלמא כשהוא מניח מניח של יד ברישא ואח"כ של ראש דכתיב והיה לאות על ידך והדר ולזכרון בין עיניך אלא כשחולץ חולץ של ראש תחלה ואח"כ של יד מנלן אמר רבה רב המנונא אסברה לי והיו לטוטפות בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהו שתים ואפילו הכי לא מעכבי אהדדי כדתנן תפלה של יד אינה מעכבת של ראש ושל ראש אינה מעכבת של יד וכד מחית תפילי מיחייב לברוכי דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא סח בין תפלה לתפלה חוזר ומברך מאי איריא סח אפי' לא סח נמי דשלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דרבי יוחנן על תפלין של יד אומר בא"י אשר קב"ו להניח תפילין ועל תפילין של ראש אומר בא"י אשה קב"ו על מצות תפילין אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחר סח מברך שתים:
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.