שאילתות דרב אחאי גאון · סימן מ׳, א׳

שאילתא (א) דאסיר להון לדבית ישראל למיחשד חד על חבריה אלא לידייניה לכף זכות דתניא הדן את חבירו לכף זכות דנין אותו מן השמים לכף זכות ומעשה ברבי עקיבא בן יוסף שהיה מושכר אצל רבי אליעזר בן הורקנוס ועשה עמו שלש שנים כשבא ליפטר ממנו בערב יום הכפורים אמר לו תן לי מעותיי ואלך ואפרנס את אשתי ואת בניי אמר לו אין לי מעות שאתן לך והיה רואה מעות בידו תן לי בהמה אמר לו אין לי בהמה שאתן לך והיה רואה בהמה בתוך ביתו תן לי תבואה בשכרי אמר לו אין לי תבואה שאתן לך והיה רואה תבואה בתוך ביתו אמר לו תן לי כרים וכסתות בשכרי אמר לו אין לי כרים וכסתות שאתן לך והיה רואה כרים וכסתות בתוך ביתו תן לי קרקע בשכרי אמר לו אין לי קרקע שאתן לך והיה רואה לו קרקע מה עשה רבי עקיבא הפשיל כליו לאחוריו והלך לביתו בפחי נפש מה עשה רבי אליעזר בן הורקנוס המתין עד שיצא חג הסוכות ונטל משואות שלשה חמורים אחד של יין ואחד של שמן ואחד של כל מיני מגדים ומעות בידו והלך לביתו של ר' עקיבא והניח לפניו ואכלו ושתו והוציא המעות ונתן לו אמר לו בני חייך כשאמרת לי תן לי מעותיי ואמרתי לך אין לי מעות שאתן לך והיית רואה מעות בידי במה חשדתני אמר לו אמרתי שמא שדות וכרמים נזדמנו לו בזול וביקש ליקח מהם כשאמרת לי תן לי בהמה בשכרי ואמרתי לך אין לי בהמה שאתן לך והיית רואה בהמה בתוך ביתי במה חשדתני אמר לו אמרתי שמא מושכרות הם ביד אחרים כשאמרת לי תן לי תבואה בשכרי ואמרתי לך אין לי תבואה שאתן לך והיית רואה תבואה בתוך ביתי במה חשדתני אמר לו אמרתי שמא רוב פירותיו אינן מעושרין כשאמרת לי תן לי כרים וכסתות בשכרי ואמרתי לך אין לי והיית רואה כרים וכסתות בתוך ביתי והיית רואה לי קרקע כמה חשדתני אמר לו אמרתי שמא הקדיש רבי כל נכסיו לשמים אמר לו העבודה כך היה הורקנוס בני לא היה עוסק בתורה והקדשתי כל נכסיי לשמים כדי שיעסוק בתורה עד שבאתי אצל חכמים והתירו את נדרי שכל מי שיאחר נדרו אין נזקקין לו *שנוהג באיסור כדרך שנוהג בהיתר דברי רבי אלעזר ואמר רבי יוסי בד"א בנדר מרובה אבל בנדר מועט שלשים יום אלא כשם שדנתני לכף זכות כך ידינוך מן השמים לכף זכות אמר רבי שמעון בן לקיש החושד כשרים לוקה בגופו מנלן ממשה שנאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו לקולי וקמי שמיא גלייא מילתא דישראל מהימני אינון דכתיב ויאמן וכיון דחשדינהו משה רבינו אשכחן דאיענש משה שנאמר ויאמר ה' לו עוד הכא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו והנה ידו מצורעת כשלג וכי לא הוה אתא אחריתי למיתן ליה אלא צרעת דגופיה אלא עונשא דמילתא היא ואמר רבה ואיתימא רבי יוסי בר חנינא מידה טובה ממהרת לבא יותר ממדת פורענות דאילו התם כתיב ויוציאה והנה ידו מצורעת כשלג ולא כתיב מחיקו ואילו הכא כתיב ויוציאה מחיקו והנה שבה בבשרו מחיקו ששבה כבשרו ומאן דחשדין ליה במילתא דלית ביה צריך לאפוקי נפשיה מחשדא דהכי אשכחן בחנה בעידנא דאמר לה עלי עד מתי תשתכרין אמרה לו אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי אמר לה עלי לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו מיכן לחושד את חבירו ואין בו שצריך לפייסו ולא עוד אלא שצריך לברכו שנאמר ואלהי ישראל יתן את שלתך ומאן דחשדין ליה במילתא ולית ביה בדיל ההוא כיסופא זכי לחולק טבא ומעליא דא"ר יוסי יהא חלקי עם שחושדין אותו בדבר ואין בו ואמר רב פפא לדידי חשדין ולא הוה בי ומי מחשיד אי לאו דאית ביה והא תניא ר' ראובן בן איצטרובילו אומר אין אדם נחשד בדבר אלא אם כן עשאו או שעשה כיוצא בו או שראה אחרים מתעסקין בו ושמח לא קשיא הא בקלא דפסיק הא בקלא דלא פסיק וקלא דלא פסיק עד כמה אמר אביי אמרה לי אם דאומי מתא יומא ופלגא והני מילי דליכא אויבים דמפקין ליה קלא אבל איכא אויבים דמפקין ליה קלא לא חיישינן היינו דכתיב דשמע משה ויפול על פניו מה שמועה שמע אמר רבי שמואל בר נחמני מלמד שחשדוהו מאשת איש שנאמר ויקנאו למשה במחנה ואמר רבי שמעון בר רב יצחק מלמד שכל אחד ואחד קינא לאשתו ממשה התם משום שנאה הוא דעבוד והיכא דנפק קלא דאיקדש חיישינן דתניא יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת אמר רב שמואל ברבי יהודה אמר רבי אבא אמר רב הונא לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני והלכו להן למדינת הים ודאי קלא דנפק בתר נישואין דהוה מיקדשא מעיקרא אי נמי אשת כהן שנתגרשה לא חיישינן דאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן: