ברם צריך אילו שכיב מרע דכתבינהו לכולהו נכסיה לחד והדר כתב מנהון לאחרינא מאי מי אמרינן מדהדר וכתב מנהון לאחרינא ש"מ מן כולהו נכסים הדר ביה או דילמא מאי דהדר הדר ומאי דלא הדר לא הדר ובתרא קאני מאי דאקנייה והנך קני להו קמא ת"ש דתניא כולן לראשון ומקצתן לשני שני קנה ראשון לא קנה מאי לאו בשמת וש"מ חזרה במקצת הויא חזרה בכולה לא בשעמד הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא מקצתן לראשון וכולן לשני ראשון קנה שני לא קנה אי אמרת בשלמא בשעמד משום הכי ראשון קנה דשייר שני לא קנה דלא שייר אלא אי אמרת כשמת תרוייהו ליקנו א"ל רב יימר לרב אשי וליהוי נמי בשעמד ואי אמרת בשלמא חזרה במקצת הויא חזרה בכולה משום הכי רישא מיהת שני קנה ראשון לא קנה דהא הדר ביה אלא אי אמרת חזרה במקצת לא הויא חזרה בכולה שני נמי לא ליקני והילכתא חזרה במקצת הויא חזרה בכולה רישא משכחת לה בין בשמת ובין בשעמד סיפא לא משכחת לה אלא בשעמד:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ל״ו, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.