ברם צריך באת לו שמועה קרובה ברגל ואכתי תוך שלשים אינון כי נפיק רגל דבעי למינקט אבילות של שלשים מעיקרא והשתא הוה לאחר שלשים בתר דמעיקרא אזלינן ונקיט שבעה או דילמא בתר השתא אזלינן ולא נקיט אלא יום אחד אי נמי אתייא לו שמועה בשבת ושבת יום שלשים הוא ואבילות בשבת ליכא ולמוצאי שבת דבעינן למינהג אבילות נפקא להו שלשים שבעה יתיב או דילמא יום אחד מי אמרינן כיון דבעידנא דשמע תוך שלשים הוה אע"ג דהשתא נפיק שלשים שבעה יתיב מידי דהוה על היכא דבאת לו שמועה בתוך שלשים ויתיב מקצת שבעה ושלימו ליה שלשים דמשלים שבעה אחר שבעה או דילמא התם הוא דחייל אבילות עליה בתיך שלשים הוות שמועה קרובה ואע"ג דנעשית רחוקה בתר עידן שמועה אזלינן אבל הכא כיון דבעידנא דשמע לא קא חיילא אבילות עליה (אבילות) הוה כמאן דלא שמיע אלא לאחר שלשים ואינה נוהגת אלא יום אחד ת"ש דאמר רבי יוסי בר אבין באת לו שמועה קרובה בתוך הרגל ולמוצאי הרגל נעשת רחוקה נעשה כמי שלא שמע אלא לאחר הרגל דאינה נוהגת אלא יום אחד ותני רבי אבא דמן קיסרין קמיה דרבי יוחנן שמע שמועה קרובה בשבת ולמוצאי שבת נעשית רחוקה נעשה כמי שלא שמע אלא למוצאי שבת ואינה נוהגת אלא יום אחד:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן ל״ה, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.