שאילתא דמחייבין דבית ישראל לאפרושי דרועא ולועא וקיבתא ומיתן לכהנים שנאמר ונתן לכהן הזרוע והלחיים והקיבה אמר רבא בר רב הונא א"ר יוחנן אסו' לוכל מבהמ' קודם שהורמו מתנותיה וא"ר יצחק א"ר יוחנן כאילו אוכל טבלים ולית הילכתא כוותיה:
שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קנ״א
2 קטעים, בנוסח המקורי.
ברם צריך למימר כהנת מי שרי למיכל מתנותא ולא מי אמרינן משפט הכהנים כתב ותו כתב ונתן לכהן הוה לי' מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות למימר דאפילו כהנת נמי או דילמא יליף כהנים כהנים מאמור אל הכהנים מה להלן בנים ולא בנות אף כאן משפט כהנים כהן ולא כהנת ת"ש דכי אתא עולא אמר הבו מתנתא לכהנת' אלמא סבר עולא כהן ואפילו כהנת איתיביה רבא לעולא וכל מנחת כהן כליל תהיה מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינה נאכלת אמר ליה עולא רבי מטונך אהרן ובניו כתיב בפרשה רב הונא אכיל בשביל אשתו רב פפא אכיל בשביל אשתו רב אידי בר אבין אכיל בשביל אשתו והלכתא כהנות נמי אכלן וכן הלכתא:
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.