שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קמ״ג, א׳

שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיקרי קרית שמע שחרית וערבית דכתיב בשכבך ובקומך בשכבך זו זמן שכיבה היינו ק"ש דערבית ובקומך זו זמן קימה היינו ק"ש דשחרית וכל מאן דזהיר בק"ש שחרי' וערבית כמאן דמקיים לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' דאמר ר' יוחנן משום רבי יהושע בן יהוצדק אפילו קרא ק"ש שחרית וערבית קיים לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וצריך לכווניה דעתיה בפסוק ראשון דתניא שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד ע"כ כוונת הלב דברי ר"מ ואמר רבא הלכתא כר"מ ואסיר לרמוזי בעייניה ולאחוויי באצבעתיה ולמיעסק בשפתיה בעידנא דקא קרי ק"ש דאמר רב שמואל אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב הקורא ק"ש אל ירמוז בעיניו ואל יורה באצבעותיו ואל יקרוץ בשפתותיו ותניא ר"א חסמא אומר הקורא ק"ש ומרמז בעיניו ומורה באצבעותיו וקורץ בשפתיו עליו הכתוב אומר ולא אותי קראת יעקב משום דקא משוי ליה עראי ותניא ודברת בם בם ולא בתפלה אלא תפלה בלחש ד"א בם יש לך רשות לדבר ואין לך רשות לדבר בדברים אחרים מאי היא שיחת חולין ד"א בם עשם קבע ואל תעשם עראי וצריך לאגבוהי קליה כי היכי דשמעי אודניה מ"ט שמע כתיב השמע לאזניך מה שאתה מוצא מפיך ואי קרא בכל לישנא נפיק ידי חובתיה דכתיב שמע בכל לשון שאתה שומע ולא מיבעי ליה למיגז במילתיה דתני רב עובדיה קמיה דרב ולמדתם שיהא למודך תם כדי ליתן ריוח בין הדבקים עני רבא בתריה כגון בכל לבבך על לבבך בכל לבבכם עשב בשדך ואבדתם מהרה על לבבכם הכנף פתיל אתכם מארץ א"ר חמא בר' חנינא כל הקורא את שמע באותותיה אפילו נתחייב גזר דינה של גיהנם מצננין לו גיהנם דכתיב בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון אל תיקרי בפרס אלא בפרש אל תיקרי בצלמון אלא בצלמות: