שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קל״ז, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שאילתא דמחייבין דבית ישראל למיפרש מן מדעם מסאב דאיסור דכתיב והבדלתם בין הבהמה הטהורה לטמאה וגו' ולא מיבעיא מן מדעם מסאבא גופיה אלא אפי' מאני דאיבשיל בהו מדעם מסאב אסיר לבשולי בהו ישראל למיכל מינייהו עד דמפליט להו מנא כי היכי דאשתמשו ביה האיך מדעם מסואבא דכתיב כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר כגון שפודים ואסכלאות לא מישתרן עד דעיילן בנורא דתנן השפוד והאסכלא מלבנן באור ועד כמה מלבנן א"ר מני עד שתשיר קליפתן יורות וקומקומין ומחמי חמין דתשמישן ברותחין הוא צריך לפלוטינהו ברותחין ואע"ג דקומקומא לאו דרכיה לבשולי ביה זמנין דלא משתכח ליה מנא ומקרי מבשל ביה ודאי אין ראש צפור דרור יכול ליכנס בו לא צריך לפלוטיה דתניא הכוספן של גוים שהוחמו חמין ביורה גדולה אסור ביורה קטנה מותר אי זו היא יורה קטנה א"ר ינאי כל שאין צפור דרור יכול ליכנס לתוכה ודילמא הדומי הדמיה ועייליה אלא כל שאין ראש צפור דרור יכול ליכנס לתוכה והיכי מפליט להו ברותחין אמר רב הונא יורה קטנה לתוך יורה גדולה ויורה גדולה מאי עביד לה כי ההוא דודא דהוה לבי רב עוקבא עבד גדנפא דליישא ומלייה מיא וארתחיה אמר רבא מאן חכים למיעבד הכי אלא רב עוקבא דגברא רבה הוא קא סבר כבולעו כך פולטו מה בולעו בניצוצות אף פולטו בניצוצות והאי כפא נמי צריך למישדייה בגדודא ופלוטיה ודאי קערות דתשמישהון בכלי שני כי נטיל מדודא ושדי עלייהו שפיר דמי: ואע"ג דפליט להו צריך לאטבלינהו בארבעים סאה דתניא כולן צריכין טביל' במ' סאה והדר שרי לאישתמושי בהו מנה"מ אמר רבא אמר קרא וכבס במים וטהר הוסיף עליו הכתוב טהרה אחרת תני בר קפרא ממשמע שנאמר אך במי נדה יתחטא שומע אני שצריך הזאה שלישי ושביעי ת"ל וטהר אם כן מה ת"ל במי נדה מים שהנדה טובלת בהן וכמה הם ארבעים סאה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הלוקח כלים חדשים מן הכותי צריכין טביל' דהא ישנים וליבנן הוו להו כחדשים ואפי' הכי צריכין טבילה מתקיף לה רב ששת א"כ אפילו זוגא וסרבלא אמר רבא כלי סעודה אמורין בפרשה דכתיב אשר יבא באש וגו' רב יצחק בר יוסף זבן מנא דפחדא חדתא מכותי סבר לאטבולי' א"ל ההוא מרבנן ור' יעקב שמיה הכי א"ר יוחנן כלי מתכות אמורין בפרשה דכתיב אך את הזהב ואת הכסף אבל הני מאני דפחרא אי חדשים נינהו לא צריכי טבילה ישנים לא מיפלטין דאשכחנן גבי חטאת דכתיב וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר:
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.