שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קל״ו, א׳

מטותשאילתא דאילו מאן דנדר נדרא קמי שמיא אסיר ליה למיעבר עליה אלא מיבעי ליה לקיומיה דכתיב איש כי ידור נדר לה' וגו' והיכא דנדר או אישתבע שבועתא וקא מיחרט ביה וקא בעי איתשולי עליה אתי לקמי רבנן ומיחרט ביה א"נ אמר אדעתא דהכי והכי לא נדרי ושרו ליה כי הא דההוא דאתא לקמיה דרבה בר רב הונא א"ל אי הוה איניש ההיא שעתא דמיתיב דעתיך מי הוית משתבע א"ל לא ושריא ליה שבועתיה משתבח ליה רבא לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא א"ל לכשיבוא לידך הביאהו לידי הוה ליה גדרא למישרא אתייה רבא לקמיה דרב נחמן א"ל כמה זימני אדעתא דהכי והכי נדרת א"ל אין רתח רב נחמן א"ל זיל לקילעיך אמר רב סחורה איפתח אנא פיתחא לנפשאי תנן רבי אומר אי זו היא דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם השתא דאיקפד רב נחמן אדעתא דהכי לא נדרי ושרא לנפשיה ומדאורייתא מנלן דאית הפרה לנדרי ולשבועתי אמר רב יהודה אמר שמואל אמר קרא לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו: ואלו ינוקתא דלא אריסא ונדרה נדרא ועדיין נערה היא ברשות' דאבוה קיימא כי שמע אבוה ומיפר לה בההוא יומא דשמע הויא הפרה דכתיב ואשה כי תדור נדר לה' וגו' ואם הניא אביה אותה ביום שמעו וגו' וכן איתתא דאינסיבא ונדרה נדרא או משתבע' שבועתא ברשותא דגברה קיימא כי שמע ומיפר לה בההוא יומא דשמע הויא הפרה חלף ההוא יומא דשמע ולא היפר לה תוב לא מצי מיפר לה וכי מיפר לה לימר לה מופר ליכי מובטל ליכי אבל שרי ליכי מחול ליכי לא דאמר ר' יוחנן חכם שאמר בלשון בעל ובעל שאמר בלשון חכם לא אמר כלום אלא חכם לימא בהאי לישנא שרי ליכי מחול ליכי ובעל מופר ליכי מובטל ליכי ומנלן דבעל בההוא יומא דשמע מצי מיפר לה ותו לא דכתיב ואם בית אישה נדרה וגו' ושמע אישה והחריש לה ואם הפר יפר אותם אישה וגו' ואי נערה מאורשה היא בעיא דמיפר לה אבוה ובעלה דתניא ונדריה עליה מכאן לנערה מאורסה שאביה ובעלה מפירין נדריה והוא דמפירין לה בההוא יומא דשמעי אבל לבתר הכי לא הויא הפרה: