שאילתות דרב אחאי גאון · סימן קל״ה, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שאילתא דאלו מן דשכיב ושבק נכסי ואית ליה בני ובנתא במקום בני לא ירתן בנתא ואפילו שכיבו בני בחיי אבוהון ואית להו זרעא דהנך בני קדמין לבנתא דתנן סדר נחלות כך הוא בן קודם לבת כל יוצאי יריכו של בן קודמין לבת ות"ר בן אין לי אלא בן [בן] הבן וכן בת הבן מניין ת"ל אין לו עיין עליו בת אין לי אלא בת בן הבת ובת הבת ובת בת הבת מניין ת"ל אין לו עיין עליו כיצד נחלה ממשמשת והולכת עד ראובן ולימא עד יעקב גמירי דלא כלי שיבטא: א"ר הונא אמר רב כל האומר תירש הבת עם בת הבן אפילו נשיא שבישראל אין שומעין שאינו אלא מעשה צדוקים דתנא בכ"ד בטבת יתבנא בדינא שהיו הצדוקין אומרים תירש הבת עם בת הבן ניטפל להן רבן יוחנן בן זכאי אמר להם שוטים מנין זו לכם לא היה אדם שהישיבו דבר חוץ מזקן אחד שהיה מפטפט כנגדו ואמר לו ומה בת בנו הבאה מכח כחו תירשנו בתו הבאה מכחו לא כל שכן קרא עליו המקרא הזה אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה וכתי' אלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה מלמ' שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה ודילמא תרי ענה הוו אמר רבא אנא אמינא מילתא דלא אמרה שבור מלכא ומנו שמואל ואיכא דאמרי אמר רב פפא אנא אמינא מילתא דלא אמר שבור מלכא ומנו רבא אמר קרא הוא ענה הוא ענה דמעיקרא א"ל רבי ובכך אתה פוטרני אמר להם שוטים לא תהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלכם מה לבת בנו שכן יפה כחה במקום אחים תאמר בבת שהורע כחה אצל אחים וביטלום ואותו היום עשאוהו יו"ט וכי ירתי אחי דאבא אבל מן אמא לא ירתי אהדדי דתנן האחים מן האם לא נוחלין ולא מנחילין מ"ט דכתיב ממשפחתו וירש אותה משפחת אב קרויה משפחה משפחת אם אינה קרויה משפחה שנאמר למשפחותם לבית אבותם וברא הוא דירית לה לאימיה אימיה לדיליה לא ירתא ליה דכתיב וכל בת יורשת נחלה וגומר אי זו היא בת שיורשת שני מטות זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר מיתה הן ירתין לה ואמר קרא יורשת ואינה מורשת ובעל ירית לה לאשתו והיא לא ירתא ליה דת"ר שארו זו אשתו מלמד שהבעל יורש את אשתו יכול אף היא תירשנו ת"ל וירש אותה הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו: והנ"מ בנכסי דנפלו לה עד דאיתה בחיים אבל בנכסי דנפלו לה לאחר מיתה לא ירית בעל אלא דותקא דאבוה ירית לה מ"ט דהו"ל ראוי ואין הבעל יורש את אשתו בראוי כבמוחזק דא"ר אבהו א"ר יוחנן א"ר ינאי ומטו בה משמיה דר' יהושע בן קרחה מניין לבעל שאינו נוטל בראוי כבמוחזק שנאמר ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו כ"ג ערים בארץ הגלעד ואומר ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים נחלה הראויה לו וירשה בנו:
נחלת הכלל · Sheiltot d'Rav Achai Gaon; Vilna, 1861

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך שאילתות דרב אחאי גאון, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.